אנו ניצבים בפני צומת גורלי בניהול המלחמה ובהבטחת עתידה וחוסנה של מדינת ישראל אחרי ה-7 באוקטובר. ההנהגה נדרשת כעת להכרעות לגבי המשך המלחמה, המאמצים לשחרור החטופים, היחסים עם ארצות הברית והיום שאחרי בעזה – ואחת כמה וכמה להכרעות גורליות בקשר לחזית בצפון. ברגע קריטי זה, הציבור - ואנחנו בתוכו - אינו נותן אמון בראש ממשלה המצוי בניגודי עניינים כה חריפים, ואשר הוכיח כי הוא מעדיף לא אחת את טובתו האישית בדחיית המשפט על פני טובת המדינה. הסדר ניגוד עניינים, מהסוג המגביל כיום את מעורבותו של נתניהו במערכת המשפט ואכיפת החוק, איננו פתרון ישים במצב הנוכחי, שכן ברור כי לא ניתן למנוע או להגביל את מעורבותו כראש הממשלה בניהול היום-יומי והשוטף של מערכה רב-זירתית, על מלוא היבטיה הצבאיים, המדיניים והכלכליים, וכאשר הוא העומד בראש קבינט המלחמה ומקבל החלטות גורליות על חיי אדם, כולל על חייהם של חיילים, אזרחים, חטופים וחטופות ועל עתידה של מדינת ישראל. אמון הציבור בקברניט הוא קריטי כדי שהציבור הישראלי כולו ידע, כי השיקולים לגבי עסקת החטופים וההקרבה העצומה הנדרשת במלחמה הם חיוניים – ואין שום חשש שיש משקל כלשהו לאינטרסים אישיים של נאשם בפלילים, המנצל את המצב לדחיית משפטו.